לאף אדם לא קל לנסות לדמיין את עצמו ללא היכולת לבצע באופן עצמאי פעולות יומיומיות כמו הליכה, רחצה או אכילה. זו גם הסיבה שרבים מאיתנו מעדיפים להדחיק את העובדה שכל אחד עלול להפוך לסיעודי – ולוותר על האפשרות של כיסוי ביטוחי מתאים. הביטוח הסיעודי אמנם לא מספק מענה לקושי הרגשי שנגרם עקב הפיכת אדם בוגר לתלוי באחרים, אבל הוא כן מספק מענה חשוב מאוד אחר, למצוקה הכלכלית עקב חוסר היכולת להתפרנס וההוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול באדם סיעודי. בהתאם, מומלץ לכל אדם, בכל גיל ובכל מצב בריאותי, לוודא שהוא מבוטח – וגם לבחור באופן מושכל את הפוליסה הטובה ביותר עבורו.

מה קורה כשאדם לא מבוטח הופך לסיעודי?

חשוב להדגיש: המדינה, דרך קופות החולים, ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, מסייעת לכל אדם סיעודי להתמודד עם הקשיים. המוסד לביטוח לאומי מעניק גמלת סיעוד שמקנה בחירה בין סכום כסף חודשי לבין מימון שעות עבודה של מטפל/ת (ישראלים או זרים). קופות החולים מבצעות טיפולים חיוניים בבית החולה הסיעודי ובמקרה הצורך גם מממנות את הוצאות האשפוז בבית חולים או במוסד שיקומי. משרד הבריאות משתתף בתשלום לבית אבות סיעודי ומסייע ברכישת ציוד הכרחי (כיסא גלגלים, מיטה מיוחדת וכו').

הבעיה היא שהעזרה הנ"ל לא מכסה את כל הצרכים הרבים של אדם סיעודי: כך למשל ביטוח לאומי ישלם לכל היותר על 18 שעות עבודה של מטפלת זרה, בזמן שישנם חולים סיעודיים שזקוקים להשגחה מסביב לשעון. במקרים של שהות במוסד סיעודי או בית חולים, נדרשת השתתפות עצמית של האדם או של משפחתו, ובאופן כללי כדאי לדעת שגם ההוצאות הנוספות – חיתולים למבוגרים, תרופות, השמשת הבית לשהות של אדם סיעודי ועוד – גבוהות מאוד.

מהם הסעיפים החשובים ביותר בביטוחים הסיעודיים?

הפתרון המיטבי להתמודדות עם כל מצב של אי ודאות כלכלית הוא ביטוח. ביטוח סיעודי מופעל כשהאדם לא מסוגל לבצע בכוחות עצמו חלק מהפעולות שמוגדרות כיומיומיות: מעבר משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה, התלבשות או פשיטת הבגדים, רחצה, אכילה ושתייה, שליטה על הסוגרים ויכולת התניידות.

הסעיף הראשון שחשוב לתת עליו את הדעת הוא גובה הקצבה החודשית שיקבל המבוטח אם חלילה יהפוך לסיעודי. בהקשר זה כדאי לדעת שעלות הטיפול בחולה סיעודי שנשאר בביתו היא 8,000-10,000 ש"ח בחודש, ואם הוא עובר לחיות במוסד סיעודי העלות החודשית עשויה להגיע גם ל-20,000 ש"ח. כאמור, ישנן הוצאות מרובות, כולל למשל חיתולים למבוגרים שעלותם נאמדת בכמה מאות שקלים בחודש, תרופות שעל האדם לרכוש בעצמו ועוד.

הסעיף השני הוא תקופת תשלום הקצבה החודשית: ישנם ביטוחים ל-3 שנים או ל-5 שנים וישנם גם ביטוחים סיעודיים שמבטיחים תשלום חודשי עד ליומו האחרון של המבוטח. בעבר, תוחלת החיים של חולים סיעודיים הייתה קצרה יחסית, אבל הידע והכלים שקיימים כיום מאריכים גם את תוחלת החיים של מי שאיבדו יכולות חיוניות, וכדאי לקחת זאת בחשבון.

סעיף חשוב נוסף הוא תקופת ההמתנה – כלומר פרק הזמן שיש לחכות עד שהפוליסה תהיה תקפה. תקופה זו עשויה להיות 30-60 ימים אבל גם 60 חודשים כשמדובר על ביטוחים סיעודיים משלימים (לאלה של קופת החולים).

מה ההבדל בין ביטוח קבוצתי לבין ביטוח אישי?

ישנן שתי דרכים להבטיח כיסוי למקרים שבהם נהפוך חלילה לסיעודיים: דרך קופת החולים שבה אנחנו חברים או פוליסה של חברת ביטוח.

הביטוח הקבוצתי דרך קופת החולים זול יחסית ובפרט כשמצטרפים אליו בגיל צעיר יחסית. יחד עם זאת, חשוב לדעת שקופת החולים לא חייבת לחדש את הביטוח. רכישת ביטוח סיעודי מחברת ביטוח מבטיחה כיסוי מלא לכל החיים, ולמעשה גם אם בשלב מסוים המבוטח בוחר להפסיק לשלם את הפרמיה החודשית, נשמרות עבורו הזכויות שצבר ואם יהפוך לסיעודי יקבל חלק מהסכום שרשום בפוליסה.