שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה

עדכון חשוב

  1. ביום 18.10.2017 פורסמו על ידי הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) הנחיות בדבר שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה, אשר מתווספות להנחיות אשר הופצו באפריל 2012, ומוסיפות עליהן. בקצרה בלבד נזכיר כי בהנחיות אשר פורסמו בשנת 2012 נתנה הרשות דעתה והתייחסותה להוראות "חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981" (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), בכל הנוגע לשימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, כאשר הצילומים הנאגרים בהן נשמרים במאגרי מידע ממוחשבים. בין היתר, מטרתן של ההנחיות, הקודמות והחדשות, הינה ליצור כללים ועקרונות בכל הנוגע לשימוש במצלמות מעקב, תוך מתן דגש לתחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות. נציין כי ההנחיות החדשות מתייחסות לפסק דין בעניין איסקוב אשר ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה, ומאמצות את הכללים המנחים שנקבעו שם ביחס לסוגיית הגנת הפרטיות בעבודה, בהקשר של שימוש בטכנולוגיות מידע תוך תחימת גבולות האסור והמותר.
  2. נבהיר כי בכל הנוגע לשימוש במצלמות מעקב במקום העבודה, עולות שאלות בדבר הגנת פרטיותם של העובדים, והפגיעה בהם עקב הצבת המצלמות במתחמים השונים במקום העבודה, זאת בין היתר לאור אופי העבודה בזמננו, בו עובדים מוצאים עצמם שעות מרובות במקום העבודה, ואף חלק ניכר מהיום, ולכן עומדת להם ציפייה לגיטימית לפרטיות במקום העבודה.
  3. להלן נביא את עיקרי ההנחיות:
    1. סבירות ומידתיות- הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק להחליט על שימוש בטכנולוגיות מעקב במקום העבודה כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. זאת, גם אם התקנת המצלמות מחויבת מכוח הוראת חיקוק או דרישת רשות מוסכמת (למשל גם לגבי עסקים שנדרשו להתקין מצלמה על ידי המשטרה). יתרה מכך, דרישת המידתיות מטילה חובה על המעסיק לבחון טכנולוגיות חלופיות אשר פוגעות בפרטיות העובדים באופן פחות. כך יש לשקול בקפידה את שטח כיסוי הצילום, מספר המצלמות המותקנות, זמני הצילום, הרזולוציה של התמונה ומשך שמירת הצילומים (לאלמנטים אלו קיימת התייחסות אף בהנחיות מחודש 04/12).
    2. מטרת התקנת המצלמות- התקנת המצלמות יכולה להתבצע אך ורק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק, המתיישבת עם התכלית העסקית שלו או נדרשת לשם מילוי חובה חוקית. לסיבה בעטייה הותקנה המצלמה תהא השפעה מכרעת למתכונת השימוש בה ועמידתה במבחני המידתיות.
    3. גיבוש מדינות- טרם התקנת המצלמה יש לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות וכן מטרותיהן. את המדיניות יש להציג לעובדים, וככל שקיימת נציגות עובדים יש להיוועץ עמה (אין המדובר במו"מ אלא באפשרות ליתן לעובדים להביע עמדתם טרם קבלת ההחלטה). יש ליידע העובדים בדבר יישום המדיניות. שקיפות- לאור פערי הכוחות בין העובד לבין המעסיק לא ינתן משקל רב להסכמה של עובד לפגיעה בפרטיותו, ומשכך השקיפות כלפיו הינה מהותית ביותר
    4. איסור צילום סתר- כלל יסוד הוא כי אין להתקין מצלמות סתר או לצלם עובדים ללא ידיעתם (לרבות הקלטת קול) ואין לקבל מהם "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם (יש ליידע את העובדים באופן ספציפי לגבי כל מתחם בו הותקנה מצלמת מעקב). נבהיר כי חל איסור לצלם עובדים במקום בו עומדת להם זכות למרחב פרטי, אפילו לא למטרה לגיטימית. צילום סתר הוא חריג ביותר והמורה עליו פוגע באופן חמור בפרטיותם של העובדים ועולה כדי ביצוע עבירה פלילית. איסור שימוש בצילומים למטרות זרות- אסור להשתמש בהקלטות של צילומי מערכת המעקב למטרות החורגות מהתכלית שנקבעה מראש (ואשר הובאה לידיעת העובדים) לשם התקנת המצלמות. מידת הציפייה של העובדים לפרטיות באזורים שונים במקום העבודה:
      • חדרי שירותים/מלתחות- צילום במתחמים אלו מהווה פגיעה חמורה שקשה לעלות על הדעת אינטרס ארגוני שמצדיק אותה.
      • משרד/עמדת עבודה אישיים- ככלל, צילום במתחמים אלו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות העובד, וכפוף לידיעתו והסכמתו של העובד. ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם כן תתאפשר התקנת מצלמת מעקב, למשל לשם צילום חדר כספות או צילום מחסן בו מלאי יקר ערך.
      • משרדים משותפים/עמדות עבודה מתחלפות- מקנים גם הם ציפייה מוגברת של העובד לפרטיות.
      • אזורי מנוחה (מטבחון/חדר אוכל)- הציפייה לפרטיות של העובד גבוהה והצדקת הצילום בו תהא למטרה חיונית ביותר ובמתכונת מצומצמת.
      • מסדרונות, מבואות כניסה ואזורים ציבוריים- השימוש במצלמות למטרות לגיטימיות באזורים אלה הינו סביר יותר, בתנאי שיבוצע תוך שמירה על כללי המידתיות ותוך ידוע הולם של העובדים
  4. הסנקציות- בהתאם להנחיות הרשות שימוש לא ראוי ושלא על פי ההנחיות בטכנולוגיות מעקב כאמור לעיל, ואשר יכול לפגוע באופן שאינו מידתי בזכותם של העובדים לפרטיות, מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות ובחשיפה לתביעות אזרחיות לרבות לפיצוי ללא הוכחת נזק, בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות בסכום של עד 50,000 ₪, ואף יכול להעמיד לעובד עילה בגינה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, ואשר מקנה לעובד את האפשרות להתפטר בדין מפוטר. יובהר כי במקרה בו יוכיח העובד כי הפגיעה בפרטיותו נעשתה בכוונה לפגוע, כי אז רשאי בית המשפט לחייב את המעסיק בכפל הסכום הנקוב לעיל, אף בלא הוכחת נזק.
  5. לסיכום נושא זה, אנו ממליצות בחום להתוות מדיניות ברורה בכל הנוגע להצבת מצלמות מעקב בעסקכם, אשר תעלה בקנה אחד יחד עם המגבלות המובאות לעיל, ואשר יש בה כדי להביא לידי ביטוי, ככל הניתן, פגיעה פחותה ומידתית בעובדים. בנוסף, ככל שקיימת מדיניות כזו, יש לעדכן ולרענן אותה מעת לעת בהתאם לשינויים ולמגמות בתחום. אנו נשמח לסייע בגיבוש ופרסום מדיניות העונה על צורכי החברה מחד ושומרת על פרטיותם של העובדים בהתאם להנחיות מאידך. אי עמידה בעקרונות והכללים המובאים לעיל, עשויה להקים לעובדים עילות תביעה אזרחיות ואף פליליות, ולזכותם בסכומים לא מבוטלים אף ללא הוכחת נזק.