סקירת מאקרו:
הרבעון הראשון של שנת 2023 היה בעיקר מעניין וחריג בגזרה המקומית של שוק ההון והכלכלה הישראלית. אם את שנת 2022 סיים שוק ההון בישראל בהצטיינות ועקף בביצועים את מרבית הבורסות בעולם אז תחילת שנת 2023 החלה בדיוק הפוך, כאשר הבורסה הישראלית הינה בין הגרועות בעולם בביצועים.
אם יש דבר שהשווקים הפיננסיים אוהבים פחות מחדשות רעות זה אי-ודאות. התמורות הפוליטיות בישראל ואי הודאות שנוצרה בעקבותיהם, הביאו את השקל לשפל של 3 שנים מול הדולר, כאשר נגע כבר ב-3.7 ואת מדד ת"א 125 לירידה של מעל ל-4% מתחילת השנה בעוד מדד S&P 500סיים בפלוס של כ-7.5% ומדד ה-STOXX 600 הכלל אירופאי סיים בפלוס של 6.7%. ההוצאה המאסיבית של כספים משוק ההון הישראלי ומחשיפה לשקל, מתטבאות היטב בנתונים המספריים של שינויי החשיפות של הקופות השונות, המצורפים בטבלה מטה.
היחלשות השקל אל מול סל המטבעות העולמי צפוי להוסיף ללחצים האינפלציוניים הקיימים גם כך, כיוון שמחירי היבוא, שעליו מתבסס המשק הישראלי, יעלו ויכבידו על המחירים. עובדה זו עלולה להזין המשך עליות הריבית של בנק ישראל ואת עוצמתן.
כאמור, למעט ישראל, שוק ההון העולמי ידע רבעון מצויין, בעיקר בינואר ובמרץ, אשר מתקן חלק לא מבוטל מהירידות של שנת 2022. רבות מהחששות לגבי מיתון עולמי מתבדות, האינפלציה במגמת ירידה, האבטלה בשפל והמלחמה ברוסיה נכנסה לשגרה אפורה והחלה לרדת מהכותרות.
בגזרת המאקרו בישראל, שיעור האבטלה, על אף המשבר כביכול בשוק ההייטק, מתכווצת ועומדת נכון לסוף הרבעון על שיעור נמוך של 3.9%. עם זאת, ההכנסות ממיסים בירידה של כ-6% והעודף התקציבי החל במגמת הצטמקות מקצב של איזור ה-0.6% מהתוצר לקצב של 0.2% מהתוצר.
אחרי שכאמור, כסף ישראלי רב יצא החוצה, המשקיעים למדו שגם מעבר לים, המצב לא תמיד מזהיר ובעוד שהבנקים בישראל ידועים כיציבים ואיתנים פיננסית,
חזינו ברבעון זה בהתמוטטות של בנק כפי שלא ראינו כבר קרוב ל-15 שנה מאז המשבר הגדול של 2008. סביבת הריבית הגבוהה גרמה לבנק SVB ליפול ראשון, בנק המתמחה בעיקר במגזר ההייטק. לאחר מכן הגיעה הנפילה SIGNATURE BANK שהתמחה בעיקר בשוק הקריפטו והחששות הכבדים למערכת הבנקאית האמריקאית הלכו והתעצמו.
לא הוסיפה לכך קריסת הבנק השווייצרי בן הלמעלה מ-150 שנה, CREDIT SUISSE אשר קירטע כבר כמה שנים טובות והסתבך בשלל פרשיות ביזאריות שהביאו בסופו לנפילתו ולרכישתו ע"י המתחרה ההיסטורית UBS בנזיד עדשים.
על אף הפאניקה שנוצרה בשווקים, הממשל האמריקאי וגם השווייצרי ידעו להרגיע ולהתחייב הן להחזר הפיקדונות והן להזרמת הון במקרה הצורך על מנת למנוע תגובת שרשרת. מאז, נרגעו השווקים וחזרו לעלות.
נראה שהקברניטים למדו היטב ממשבר 2008 וידעו להרגיע את הרוחות ולקטוע את תאונת השרשרת בשלב מאוד מוקדם כך שההשפעה על השווקים תהיה שולית.
לנפילת SVB היו צפויות גם השלכות על שוק ההייטק המקומי שכן חברות רבות נמנו כלקוחות הבנק והחזיקו בו פיקדונות, אך לאחר הפאניקה הראשונית נראה שהחשיפה היא מינורית וההייטק הישראלי לא ייפגע מנפילתו. עם זאת, האם ההייטק הישראלי ישאר גם חסין בעקבות הטלטלה שחווה המדינה? קולות רבים ממשקיעים רציניים מדברים על הוצאות כספים, על רישום חברות בחו"ל, על אי-הכנסה של כספים חדשים ועל העברת מרכזי מו"פ מישראל החוצה. אפילו דובר על מכרז בין מדינות שונות בעולם מי תציע את התנאים הכי מפליגים על מנת שתוקם בה קהילת הייטק ישראלי. ההייטק הישראלי היה גאוות המדינה במשך שנים רבות ודעות על השפעת השינויים המשפטיים על הענף יש לכאן ולכאן, אך ייתכן והענף כבר נמצא במסלול של "נבואה שמגשימה את עצמה" ואת הנזקים שסופג כעת הענף ייקח הרבה מאוד זמן כבר לתקן.
סיכום רבעון 1 לשנת 2023 בגמל ובהשתלמות:
הרבעון הראשון של 2023 רשם התאוששות אל מול הירידות של
2022. אלטשולר שחם מתאושש עם תשואות סבירות שמעמידות אותו בחצי העליון של
הביצועים, הן במסלול הכללי והן במנייתי, מה שלא מונע מבית ההשקעות להמשיך ולדמם
כספים למתחרים.
מגמה מעניינת שאנו רואים בטבלת שינויי ההקצאות, היא הגדלה
מהותית בחשיפה למט"ח ובחשיפה לחו"ל מכל השחקנים בתעשייה, תגובה כמובן
לביצועי החסר של השקל ושל הבורסה הישראלית בעקבות המהלכים הפוליטיים.
בהמשך נפרט את הביצועים של הקופות הגדולות בכל גוף מנהל, בדגש על שווי נכסים מנוהל, תשואות בחתכים שנתיים שונים ואת הקצאת הנכסים בקופות
הכלליות של הגופים המנהלים.
תשואות קרנות ההשתלמות הכלליות לסוף רבעון 1 שנת 2023:
תשואות קרנות ההשתלמות המנייתיות לסוף רבעון 1 שנת 2023:
שיעור הקצאת הנכסים המרכזיים בקרנות ההשתלמות הכלליות נכון לסוף רבעון 1 שנת 2023 ו-% שינוי לעומת רבעון קודם (בצבע):
בתקופה זו, יש צורך לעבור באופן פרטני על מסלולי ההשקעה / בתי ההשקעות, ולכן אנו כאן בכנען נעמוד לשירותכם בטלפון: 03-7688400 או בעמוד צור קשר באתר.